ביצירותיה של יעקבי חוזר ומופיע דימוי של צללית נשית עדינה שזרועותיה פרושות לצדדים. זוהי מחווה ציורית גנרית ומופשטת של נשיות חובקת כל.
יעקבי עסקה בנושאים אוניברסליים הקשורים לנשיות, כגון הולדה ואמהות – נושאים שנדחקו לשוליים על ידי הציירים הגברים בני תקופתה – מנקודת המבט של אישה, רעיה ואם ישראלית.
מתוך מודעות למורכבות של הקיום הנשי בחברה פטריארכאלית, היא התעקשה לעסוק במשמעויות החברתיות והסביבתיות של נתינה ודאגה נשית.